כותרת
> C;
1/1
מדורים נוספים

פרשת מסעי - יהונתן גרילק על פרשת השבוע

גולן מדורים נוספיםפורסם: 25.07.14 , 09:39ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

אימרה שבועית:
למד לשתוק - כדי שתדע לדבר.{רבי מנדל מוורקי}

סטטוס שבועי:

מאז השעה שאבי אומתנו, אברהם אבינו ניצב מעברו האחד של המתרס, מול העולם כולו שניצב מהעבר האחר, פועם רגש האחווה בלב היהודים. עם רגש זה עברנו תקופות שפל וגאות, ועמו נצעד לנצח עד בוא הגאולה השלמה. ודאי שניתן להצביע על בקיעים לא מעטים ועל כשלונות, אולם במהותו העם היהודי הינו עם מאוחד, ובפנימיות לבו של כל יהודי פועם רגש אחדות מיוחד.

ציטוט שבועי:
רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי היום-יום. {זאב זבוטינסקי}

סיפור שבועי:
אין לנו ארץ אחרת!!!
חבר בית הלורדים הבריטי שאל פעם את חיים ויצמן, כימאי ידוע, איש התנועה הציונית ונשיאה הראשון של מדינת ישראל: מדוע אתם היהודים מתעקשים על פלשתינה, כאשר ישנן כל כך הרבה מדינות לא-מפותחות בהן אתם יכולים להתיישב בנוחות רבה יותר?
השיב ויצמן: זה כמו שאני אשאל אותך למה נסעת בסוף השבוע האחרון 30 קילומטר בשביל לבקר את אמא שלך, כשיש כל כך הרבה נשים זקנות שגרות ממש ברחוב שלך....

פרשה שבועית:
פרשת מסעי / "חוק שטחים פתוחים"

ומדתם מחוץ לעיר... פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך. {במדבר ל"ה, ה'}

בטרם נפרד משה מן העם, לפני שחתם את מסכת חייהם במדבר, הורה להם פרק בהליכות של איכות חיים סביבתית. משה אף לימדם כיצד יגשימו איכות חיים זו בפועל בבואם לבנות ערים בארץ היעודה, בעבר הירדן מערבה.
כמו במצוות רבות אחרות עשתה זאת התורה גם הפעם, כבדרך אגב, בעת דיון במצווה אחרת. במקרה דנן, הנושא הראשי הוא זכויות הלוויים בארץ ישראל:
"צו את בני ישראל ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת" (במדבר ל"ה, ב').
ואכן, בצו התורה זכו הלווים לארבעים ושמונה ערים ברחבי הארץ. כי שבט הלוי - מבחר השבטים ונכון לעבודת בית ה', ואין לו חלק עם ישראל בנחלת שדות וכרמים. הערך החינוכי של תפוצת השבט הרוחני בקרב העם כולו והשפעתו המעשית על איכות חייו - לא יסולאו בפז.
והנה, נוסף לערים, העניקה התורה ללוויים תוספת חשובה - מגרשים: "ומגרש לערים סביבותיהם תתנו ללוויים והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם" (שם, ב'-ג').
מגרשים אלו שהקיפו את ערי הלוויים, נמדדו "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב" (שם, ד').
ונוסף לכך: "ומדותם מחוץ לעיר... פאת קדמה... פאת נגב... פאת ים... פאת צפון אלפים באמה והעיר בתווך" (שם ה').
"אלף אמה סביב" ו"אלפיים באמה" אינן עומדות בסתירה. הן תוחמות את גבול שני הסוגים של החגורות שהקיפו ערים אלו, ושתיהן כלולות בצו של הפקעת הערים לטובת הלוויים.
החגורה החיצונית יועדה, על ידי הפסוק, לעיבוד חקלאי, תפקידה לספק את צרכי העיר בגידולי הקרקע השונים.
ואילו על החגורה הפנימית להיות ריקה מגידולים. יעוד אלף אמה אלו (בערך חצי קילומטר), שהקיפו כל עיר מכל צדדיה, מעניין ביותר:
ומגרש: ריווח. מקום חלק חוץ לעיר סביב. להיות נוי לעיר. ואין רשות לבנות שם בית, ולא לנטוע כרם, ולא לזרוע זריעה (רש"י על הפסוק ע"פ התלמוד).
אם הבנו נכון את דברי התלמוד על הפסוק (בניסוחו של רש"י), הרי אנו עומדים בפני הדוגמא העתיקה ביותר בהיסטוריה לחקיקה בתחום תכנון הערים. במצוות התורה הזאת באה לידי ביטוי זכותו האלמנטרית של האדם להתענג על אוויר צח, וליהנות הנאת הרוח מיופיים של נופים, שלא זוהמו בידי אדם. הלכה זו משמיעה ברמה את מחאת התורה נגד צפיפות הדיור, נגד המחנק של הערים, הכולאים את בני אנוש בכלובי בטון וזכוכית, שמוקמו בתוך אוויר מזוהם, רעש, לכלוך, כשנחשי אספלט זוחלים ביניהם.
"חוק השטחים הפתוחים" הוא החוק הקדום ביותר שהקדיש מחשבה לבעיות האורבניזציה (העיור). לפנינו נוסח מלפני 3000 שנה לעקרונות "החגורה הירוקה" המאפיינת את תכנון הערים בתקופתנו.
ואם כי נאמרו הדברים אגב דיון בהיקף ערי הלוויים, מהווים הם הנחיה כללית הדורשת להתחשב בעת תכנון עיר חדשה גם בצורתה האסתטית העתידה וגם במניעת מוקדי זיהום.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופישרה"}

נכתב לזכות חיילי צה"ל שנזכה וישובו לשלום לבתיהם: יצחק בן רחל, עידו בן אורנה, עומר בן איריס, עינן בן ליבא פריידל, נריה בן נעמי, שילה בן מרים, בנימין בן לאה, אביתר בן נגבה בתוך שאר חיילי ישראל.

שבת שלום ובשורות טובות - יהונתן גרילק