יש המתלוננים על צפיפות, על עיר פקוקה, אין החניות ועל כניסה לעיר אחרי יום עבודה שיכולה לקחת עוד שעה של עמידה בפקק בכניסה לעיר, עקב הבידוק החשוב שנעשה על ידי המשטרה.
יש שמציינים כי פרנסתם אף עולה בימים אלה, יש שטוענים שהעסק שלהם בימים אלה חלש מפאת האורחים שמבלים ואוכלים רק באזור מתחם הפסטיבל ולא פוקדים את עסקיהם בימים אלה.
יחד עם זאת יש בהחלט המון רב של תושבים שבכל שנה סופרים את הימים ומצפים לימי הפסטיבל שמביא עימו כל כך הרבה שמחה, עניין ואורחים לעיר.
חגיגה שלמה שלא צריך לנסוע אליה, היא ממש כאן בתוך הבית שלנו.
הרקדות, מסיבות נוער, מופעי מחול מהארץ ומהעולם, תחרות מחול ואמנים שיופיעו השנה: ירדנה ארזי, דויד ברוזה, שרית חדד, דני סנדרסון ואיב אנד ליר.
אירועי פתיחה ונעילה מדהימים לכולם ללא עלות.
פסטיבל שיפתח במצעד עם 3.000 חברי להקות המחול העממי בשיתוף תזמורת והופעות.
ומופע סיום עם מיטב היצירות של כוריאוגרפים הטובים בארץ. מופע שיסיים את שלושת ימי הפסטיבל במפגן של זיקוקי דינור.
מתחם הפסטיבל הענק עם רקדנים שהמהלכים בתלבושת הריקוד המיוחדות שלהם לפעמים גם תלבושת המזוהה עם המדינה ממנה הגיעו.
שלושה ערבים של חגיגה תרבותית של ארץ ישראל היפה.
שיש משפחות שיוצאת יחד מהבית לערב של בילוי. חלקם אף יתפזרו בשמחה גדולה במתחם, לפי הגילאים והמוקדים המועדפים עליהם.
חלקם יצפו בהתרגשות בהופעות אליהם קנו כרטיסים מבעוד מועד.
הצעירים יותר, אלא שלא רוקדים יסתובבו בין הביתנים, למתחם עם שפע של אוכל.
יישבו בדשא כמידי שנה בין הדוכנים, עם הפיצה והשתייה, עם השווארמה והמוקפץ, עם הגלידה וברד ולמרות המוזיקה הרועשת, מצליחים לשמוע גם את קולם וצחוקם.
אני וחברותיי, בעיקר עוברת ממקום למקום, וכל כמה דקות מרשות לעצמנו כמו ילדות קטנות לצעוק מהתרגשות ברגע שפוגשות עוד חברה שלא ראינו כבר המון זמן ואולי גם שנים.
מטיילות ועוברות בין ביתנים ורוכשות לעצמנו בכמה שקלים פריטים שרק בימים אלה של הפסטיבל ניתן למצוא.
ממשיכות ממגרש ריקודים אחד לשני, שרות ביחד את
כל השירים שמתנגנים ומתחלפים בין מגרש אחד לשני.
ונעצרות במגרש הענק, שם החוגגים רוקדים מזיעים מול מאווררי ענק שעובדים שעות ארוכות ומתאמצים להקל בזריקת רוח על כל עשרות הרוקדים שחולפים על פניהם בתורות לפי צלילי הריקוד.
אנשים שונים מכל הגילאים, ממקומות שונים בארץ ולכולם מכנה משותף. הציפייה לפסטיבל מחולות כרמיאל.
הם לא מוותרים לעצמם ומנצלים כל ריקוד, עד השעות הקטנות של הלילה.
חלקם ילכו לישון אצל משפחותיהם, רובם יעזרו בהסעות לכיוון הכתובת שיש בידם, החדר ששכרו אצל תושבי העיר.
יחזירו כוחם בשינה במשך היום ושוב יחזרו כאריות למגרש לעוד שני ערבים נוספים.
לרקוד את ה"הורה" שמתחדשת עם השנים. את המסורת הזו כנראה שאי אפשר להפסיק.
ותודה לעירנו כרמיאל שמאפשרת את כל אלה.
תודה מראש לאנשי מד"א שתמיד שם לטפל במיידית בכל בעיה רפואית.
ולכל כוחות הביטחון שתמיד נראים בשטח ומאפשרים לנו ליהנות ללא דאגה.
אין ספק שהפסטיבל מביא עימו הרבה צבע ושמחה לעיר.
יש שיגידו הרבה כבוד, יש שיתלוננו על עלותו.
מ ת ח י ל י ם