הממלכה של סתיו

נכנסתי לדירה ב8:30 בבוקר לאחר לילה בו לא הצלחתי לעצום עין לשנייה. גם כשעצמתי עיניים וניסיתי לבצע תרגילי נשימות – הלב של שידר משהו אחר, "קומי, עשי, אני ער."
 
הדירה חיכתה לי כתמיד, נחה לה לאחר סוף שבוע בו נשארה עם עצמה. ספל הקפה ששכחתי לשטוף עדיין המתין בכיור מיום חמישי, הפח אותת לי שהגיע הזמן להיפרד מתוכנו, ושכבת אבק הצטברה עוד קצת על מכסה המיקרוגל.
 
הגעתי לדירה ופתחתי את החלונות.
 
שבוע חדש. אוויר חדש. אווירה חדשה.