"אם המשקים הוותיקים, יחד עם המו"פ והמועצה, יתמכו באותם חקלאים חדשים בהדרכה וליווי מקצועי, וניתן להם מהידע שצברנו ושאנחנו כחלוצים צוברים עכשיו, זה ייתן למתיישב החדש ביטחון לעשות את הדברים נכון.
אני לא מתכוון להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולשמור את הידע הזה לעצמי. מבחינתי, יש מקום לכולם. יש יתרון לגודל ולפיזור סיכונים. אני לא עושה רק תפוח, אלא עוד 30 גידולים שונים ואנחנו מחפשים כל הזמן את הדבר הבא".
הדבר הבא מבחינת גבי קוניאל הוא כניסה לשוק הפרחים העולמי.
"זה שוק מוכוון ייצוא והעולם הוא ענק! אנחנו רק טיפה בים בתחום הזה, אפילו לא מגרדים את הקצה של שוק הפרחים. כיום, בצפון הגולן לא מגדלים פרחים. ניתן למצוא גידולי פרחים בעיקר במרכז הגולן. בחלקות הניסוי, אנחנו מגדלים כיום שלושה זנים של פרחים כמו אדמוניות ואורטנסיה. יותר קל לשווק אדמוניות לעולם מאשר תות בקיץ לישראלים".
שיטת הגידול של האדמוניות מנצלת את הפרשי הגבהים הייחודיים שיש רק בגולן.
"כשנסענו עם מו"פ צפון לבורסת הפרחים בהולנד, חיפשנו מה חסר בתקופות מסוימות. לדוגמה, בוולנטיין'ז דיי וביום האם הבין-לאומי בחודש ינואר. גילינו שפרח האדמונית לא קיים בשוק בתקופה הזו והמחיר לאדמונית יכול להיות גבוה מאוד. אבל אדמונית צריכה חום כדי לפרוח ומדובר בשיא החורף. שברנו את הראש איך אפשר לגדל אדמונית ולייצא אותה דווקא בינואר, כשהיא חסרה בשווקי העולם. הפתרון מתבסס על היתרונות של הגולן.יש לנו שטחים בגובה 1000 מ' ושטחים ב-0 מטר בכנרת. יש טכנולוגיות שינוע ובשנתיים האחרונות אנחנו מייצאים את האדמונית לעולם בחודש ינואר".
איך זה עובד? במשך שמונה חודשים, בעונות החמות, מגדלים את האדמוניות בעציצים, במזג האוויר הקר, בחממות בצפון הגולן. הקרירות מרדימה את הצמח ומונעת ממנו לפרוח. בחורף משנעים את העציצים לשטחים באזור הכנרת למשך חודשיים והפרח מקבל את זריקת החום שלו ומתעורר לחיים. אז, בזמן שבעולם אין אדמוניות, מייצאים את הפרח לשווקים.
