לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח. כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם-- כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים-- לְאֵל חָי: מָתַי אָבוֹא; וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים. הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם, יוֹמָם וָלָיְלָה; בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם, אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. אֵלֶּה אֶזְכְּרָה, וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי-- כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ, אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱלֹהִים: בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה; הָמוֹן חוֹגֵג. מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי-- וַתֶּהֱמִי עָלָי: הוֹחִלִי לֵאלֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ-- יְשׁוּעוֹת פָּנָיו. אֱלֹהַי-- עָלַי, נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח: עַל-כֵּן--אֶזְכָּרְךָ, מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן; וְחֶרְמוֹנִים, מֵהַר מִצְעָר. תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ; כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ. יוֹמָם, יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה, שִׁירֹה עִמִּי--תְּפִלָּה, לְאֵל חַיָּי. אוֹמְרָה, לְאֵל סַלְעִי-- לָמָה שְׁכַחְתָּנִי: לָמָּה-קֹדֵר אֵלֵךְ-- בְּלַחַץ אוֹיֵב. בְּרֶצַח, בְּעַצְמוֹתַי-- חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי; בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם, אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי-- וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי:הוֹחִילִי לֵאלֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ-- יְשׁוּעֹת פָּנַי, וֵאלֹהָי.תהילים מב א-יב
בפרק הנוכחי מוצג תיאור מדוייק וקסום של צפון עמק החולה, אותה ארץ פלגי מים, שעד יום זה מושכת אנשים לבקר בה, להשתכשך במי המעיינות הרבים, לחצות אחד מתוך עשרות פלגי מים. כדי להמחיש את הפסוקים עלינו לצלול למחוזות הגיאולוגיה. הר החרמון הינו ההר הגבוה ביותר בישראל. כל חורף הוא נצבע בלבן מן השלגים הרבים העוטפים אותו, ובכל אביב מפשירים אותם שלגים. אך האם אנו חוזים באפיקי מים רבים יורדים מהחרמון אל העמקים? ובכן לא. החרמון הוא הר קרסטי, גירני. הוא מלא בסדקים, חללים ונקודות ניקוז מרכזיות, הנקראות דולינות, מעין כיורי ענק המנקזים את מי הפשרת השלגים אל בטן ההר. מכאן ואילך הופכים המים הללו למי תהום, נעים לכיוון פתחי היציאה של הר החרמון. תהום אל תהום קורא.. לקול צינוריך. את מעיינות השוליים של החרמון מכירים כולם. מעיינות הבניאס (חרמון), מעיינות הדן, מעיין הוזאני שמספק את המים לנחל שניר. כך נובעים מי החרמון וממשיכים לזרום בנחלים המוכרים והאהובים שלנו, אותם חרמונים המוזנים ממי השלגים. הנחלים האלו מתחברים כולם לנהר אחד, יחיד ומיוחד- הירדן. על כן אזכרך, מארץ ירדן וחרמונים. וכעת הפתעה. אותו אייל העורג על פני אפיקי מים, לא היה שנים רבות באזור החרמון. ומה על אותם איילים העורגים על אפיקי מים? הודות לפיקוח אדוק ושמירת טבע מעוררת התפעלות של תושבי האזור, שוקקים מקורות הירדן בחיים, צמחיית נחלים וחיות בר רבות. ואתם- לא צריכים עוד לארוג, כי אם רק לארוז את המשפחה ולהגיע לחזות ביופי הפשוט והקדום, של ארץ ירדן וחרמונים.
