היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך... ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' אלוקיך כאשר דיבר. {דברים כ"ו, ט"ז-י"ט}
אימרה שבועית:
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב' ה'}
סטטוס שבועי:
תרבות המערב הפלורליסטית מהווה גן עדן נפלא ליהודים, ועל כך אנחנו אסירי תודה, אולם יחד עם זה, מטרתה היא טשטוש הגבולות והפיכתם של כל הגזעים והמינים לישות בינלאומית אחידה. לא זאת המטרה היהודית. אנחנו מודעים לאובדן הנורא שמגיע עם איבוד הייחודיות שלנו. אנחנו שוב אומרים "אנחנו לא כמו כולם".
ציטוט שבועי:
בלא היהודים, העולם היה מקום ריקני הרבה יותר! {פול ג'והנסון, היסטוריון קתולי}
סיפור שבועי:
הערכה עצמית!
פעם נעצרה מרכבה ליד רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" שהיה בדרכו לביתו, והעגלון שאל את ההלך: סליחה האם אתה יודע היכן גר הצדיק הרב החפץ חיים?
בשמעו את התארים אמר הרב: בהמשך הרחוב תפנה ימינה. ואגב, אין הוא צדיק כלל...הוא יהודי פשוט, ממש כמו כל היהודים.
אחוז כעס קם האיש ממקומו וקרא: כיצד תעז לומר דברים שכאלה על גדול הדור?!
אמרתי לך את האמת לאמיתה, השיב לו ה"חפץ חיים", מכיר אני היטב את ה"חפץ חיים"...
תשובה זו הרתיחה את היהודי. "חצוף שכמוך! עז פנים!" קרא לעבר האיש, הלא הוא ה"חפץ חיים". והמשיך לעבר הבית.
את פניו קידמה אשת הרב וביקשה להמתין עד שהרב יגיע. כשכולו מרוגש לראות את פני הצדיק בפעם הראשונה בחייו הכין עצמו למפגש, והנה חשכו עיניו כשאותו הלך נכנס אל החדר וכולם קמו לכבודו. פניו חוורו ולשונו דבקה לחיכו.
חלפו רגעים אחדים עד אשר התאושש. או אז קרב אל ה"חפץ חיים", השפיל מבטו ואמר: עכשיו מבין אני את הכול. אנא, רבנו, מחל נא לי על הדברים הקשים שטענתי נגד הרב!
אל תבקש ממני מחילה, נשמע קולו של ה"חפץ חיים", נהפוך הוא: אני הוא שצריך לבקש את סליחתך, כיון שהדברים שאמרתי לך ציערו אותך. ובאותה שעה למדתי דבר חשוב:
ליהודי אסור לדבר לשון הרע אפילו על עצמו...
פרשה שבועית:
פרשת כי תצא / "שונה ומשנה"
היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך... ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' אלוקיך כאשר דיבר. {דברים כ"ו, ט"ז-י"ט}
הם חששו שילעגו להם. חששו שבעטיים של החוקים והמצוות הם יעוררו גיחוך בלב העמים השכנים. וכי מדוע שלא יחששו מתגובה שכזאת? הם התבוננו על אורח חייהם של העמים האמורים להיות שכניהם לאחר כיבוש הארץ - והם שונים כל כך. שום מצווה ממצוות התורה אינה באופנה באותן הארצות. האקלים התרבותי ששרר בארצות אלו היה זר לחלוטין להווייתם הרוחנית.
וכי לא נחמד יותר להיות חלק מן הזרם הכללי של התרבות? תוך שמירה על ייחוד לאומי, כמובן. האין זה טוב יותר מאשר להיות מנותק לחלוטין? הבורא הבחין ברחשי לב סמויים אלו. על כן, שם בפי משה את המילים הנ"ל.
הפסוק חושף את הדאגה כולה, הוא אף מעניק לעם תעודת ביטוח נגדה. הפסוק מבטיח שתורתם תזכה להכרה רחבה ביותר. אם לא מיד, אז בחלוף העיתים ולאחר תמורות שיחולו בזמן.
נביא לקט מצומצם מתוך דבריהם של מלומדים:
"אין עם שיש לו היסטוריה מוזרה יותר מאשר ליהודים. עוד יותר מוזר: הדת העתיקה של היהודים המשיכה להתקיים כשכל הדתות של כל הגזעים העתיקים של התקופה הטרום נוצרית נעלמו... שוב מוזר מאד שהדתות החיות של העולם כולו בנויות על רעיונות שנלקחו מן היהודים..." (גלובר).
"מספר הציוויים בעשרת הדברות וסידורם אינם מקריים. הם מתארים את התהוות המסרים המוסריים של סולמי החובות והעבירות, המבוססים על ניתוח מחוכם ומפוכח להפליא. חפשו בכל חובות האדם או האזרח דבר שאינו מעוגן בהם, ולא תמצאו" (פ.ג. פרודון, הסוציאליסט הצרפתי הדגול).
"בכל דברי ימי העולם המערבי היתה תורת משה הכח הממריץ ביותר נגד העריצות הרוחנית והפוליטית לצורותיה הגרועות ביותר. התורה היא ה"מגנה כרטה" של העניים ושל המדוכאים. עד עצם היום הזה אין לשום מדינה חוקה שההתחשבות באינטרסים של העם בה כה רבה, וההדגשה של חובות השליטים מעבר לזכויותיהם כה ברורה, כפי שבאה לידי ביטוי בתורה. בשום מקום לא הובעה בעוצמה כזאת האמת היסודית, שטובת המדינה תלויה ככלות הכל ביושר אזרחיה... תורת משה היא הספר הדמוקרטי ביותר של העולם" (תומס הנרי הקסליי, הביולוג האנגלי הנודע, 1890).
"יש לראות בתורת משה, גם היום, את חוקת העולם התרבותי. אנשי הרוח במאה שלנו לא יכלו למצוא מוסריות מושלמת יותר. עשרת הדברות - על שלושת סדרי צוויהם הגדולים המתייחסים לחובותינו כלפי אלוקים, כלפי החברה והמשפחה וכלפי הזולת, מבחינת חייו רכושו ואושרו - נותנים לנו נורמת חיים הקיימת כבר 3000 שנה" (לואיס לה פייר, 1920).
נכון. עקרונות רבים של התורה טרם נתקבלו על דעת הבריות בעולם. אולם, היום לא מקריבים ילדים למולך. אין זאת אלא משום שעם אחד התעקש לא להיכנע לאופנה פסולה ונוראה זו! להתעקש, עד שעקרון הרחמים והאנושיות, עליו הגנה התורה בלהט, חדר אל תודעת האנושות כולה!
אם היום מקובל על הכל עקרון מנוחת העובד, כעקרון בסיסי שאין עליו עוררים, האין זה משום שעמנו המשיך לשמור על השבת, למרות הלעג הכבד שהקיף אותו מכל עבר?
אם כיום לא קיימת עבדות, האין זה בגלל חוקי העבדות שבתורה, אשר גרמו למעשה - למי שמבין אותם לעומקם - לביטול מוסד מכוער זה?
עקרונות רבים של התורה עדיין דחויים על ידי הבריות והעמים. אבל, התורה עושה את דרכה לאט במשעוליה הסבוכים של ההיסטוריה האנושית. היא אינה נרתעת מן הבוז המופגן כלפיה. היא יודעת שסופה לכבוש את כל הלבבות אל מוסרה הצודק.
המושג "לתתך עליון" שבפסוקינו, מקבל משמעות מעמיקה. אין בו דבר מהסממן של שליטת איש ברעהו. אין מהותו שלטון בפועל, כשכל עמי העולם הדום לרגליו של העם היהודי. לא, שלטונו העתידי של עמנו, לאור פסוק זה, הוא במובן של השפעה רוחנית, כשהמשפיע אינו רוצה דבר מן המושפע. לא שליטה עליו, לא כסף, לא כיבוש שטחים. די לו בכך שעקרונות הצדק האלוקי ומוסרו, עליהם מסר את חייו, למענם סבל ובעטיים בוזה בהתמדה - נקלטו בלבבות רבים.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ולקחה"}